אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

"עם רגליים בנעליים,

עם שכל בראש-

תמצא את הדרך שלך,

אל תחשוש.

אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,

ואתה הוא זה שיחליט לאן.

תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור,

יש רחוב שתחליט "לא כדאי לבחור"

עם רגלים טובות, ועם שכל לחשוב,

תיזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב.

אם בכלל לא תמצא

אף רחוב שתאהב-

תעזוב את העיר ותצא למרחב.

....שם קורים הדברים,

שתדע לך,

תמשיך ותלך

ותראה שתגיע.

אם יוצאים

מגיעים למקומות נפלאים!" 

*מתוך ספרו של ד"ר סוס- אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

אני לא חושבת שאפשר "להאשים" אותי בחוסר יציבות.
להוציא שנתיים בתל אביב תמיד התגוררתי בחולון, העיר בה גם נולדתי וגדלתי,
אני נשואה לליאור או-טו-טו 10 שנים, 
סיימתי תואר ראשון ושני בתחום הקריירה שלי,
עבדתי באותו ארגון בחמש השנים האחרונות,
כך שבסך הכל (די) הלכתי בתלם.

אבל בספטמבר 2011, בעקבות ביקור ראשון באמסטרדם, משהו השתנה. 
נזכרתי כמה אני אוהבת את אירופה.
ולדעתי מגיע שלב בחייו של כל אדם בו מתעוררת התובנה שישנם דברים שאם הוא לא יאזור אומץ לממש אותם עכשיו- כנראה שכבר לא יממש אותם לעולם, ולכן החלטתי שלמרות גילי המתקדם (מזכירה שחגגתי 35 שנים באוקטובר האחרון) וחוסר ההיגיון בלהשאיר חיים נוחים יחסית בישראל מאחורי וללכת אל הלא נודע, אני רוצה להגשים חלום ישן של מגורים באירופה.

אז לקח אמנם קצת למעלה משנתיים לתנאים הנכונים להבשיל, אבל בעוד ימים ספורים אנחנו סוף סוף עולים על המטוס עם כרטיס לכיוון אחד, כי מי שמכיר אותי יודע שאני לא אדם שמוכן לחיות עם תהיית ה- What if... החיים קצרים ולא צפויים מדי בשביל זה.
ולמרות שמאוד רציתי את אמסטרדם, שיקולים ריאליים של עבודה ושפה נכנסו לתמונה, ולאחר התלבטות לא קלה בין 2 ערים- ברצלונה ומדריד, הפור נפל על ברצלונה התוססת, הצבעונית והיפהפייה.

וחשוב לי להכריז שזה ממש לא פוסט פרידה!
כי לא משנה איפה אני מתגוררת בעולם, הבלוג שלי ימשיך להיכתב.
האינטרנט הפך את כדור הארץ שלנו לנגיש יותר, ולכן בתקופה הברצלונאית שלי תקראו בבלוג על איפור וטיפוח בניחוח חו"לי (הידעתן שבברצלונה לבדה יש 9 סניפים של רשת Sephora אהובתי?) בשילוב עם החוויות שאצבור באחת הערים המדהימות בעולם-
הרי נאמר לא פעם שבלוג הוא קודם כל ולפני הכל יומן אישי וככזה משקף את חייו של הכותב, ואני מקווה שתמשיכו ללוות את הבלוג בפרק החדש והמרתק שתכף נפתח בחיי.

והנה גם קצת זיכרונות בתמונות מהביקור שלי בברצלונה בשנת 2003,
אני עדיין לא לגמרי מעכלת ש- 10 שנים אחרי אני חוזרת לשם כתושבת ולא כתיירת:

תערוכת מכוניות מחוץ לקתדרלה של ברצלונה (הרובע הגותי)

כנסיית סגרדה פמיליה

מבט על העיר מכנסיית סגרדה פמיליה

גאודי, גאודי... Casa Batllo

ועוד קצת גאודי, לה פדררה (Casa Mila)

פעם היו כאן מלחמות שוורים, בכיכר אספניה

שדרות דיאגונל

כיכר קאטלוניה

וברור שאני אצטלם בספורה, כבר לפני עשר שנים

אם אתן זוכרות אז יש לי חתולה אהובה שנמצאת איתי כבר 12 שנים,

והיות ואני מאמינה שחיית מחמד זו מחויבות לכל החיים ולאחר שווידאתי עם 2 וטרינרים שהיא יכולה לעמוד במעבר למרות גילה המבוגר, גם דיוה שלי עומדת להפוך לתושבת ברצלונה:

ואל תשכחו אף פעם-

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

נתראה בברצלונה :)